שנים שניסיתי לחקות את תנועת האור.
כל כך רציתי ריפוי מהשורש, אמת, לנקות אמונות, לאפשר שפע ממקום אמיתי.
וכל הידע והחכמה שפגשתי בחוץ כיוונו אותי לתקן את המידות, להשפיע, לצאת מעצמי, לנקות, להתגבר, מח שליט על הלב…
ואמנם זה קידם אותי לא מעט - אבל רק צד אחד.
הצד הזכרי. ושפע הגיע. אבל במאמץ שהייתי צריכה כל הזמן להחזיק
ובסוף - התנועה הזו התחילה לרוקן אותי, הרגשתי שאני עובדת בתיקון עצמי.
ונולד לו געגוע לתורה של הכלי.
וכשהתחלתי לחבר בין אינספור שיעורי התורה, המקורות, כל מה שלמדתי מפנימיות התורה וחכמת הקבלה למסע האישי שלי, לעבודת הגוף והנפש הנשית -
הרגשתי שתורה חדשה מתגלה לי.
או שיותר נכון - תורה עתיקה מתעוררת מעפר.
והתיקון העצמי הפך היזכרות בערך ובמלכות
והמאמץ לצאת מעצמי ולהשפיע על המציאות הפך להרפייה משחררת שמושכת את השפע מעצמו
והניסיון לתקן את הכאב הפך כבוד פנימה לכל מה שמאותת לי מתוכי ומזמין אותי להתרחב
ובתנועות שהרגישו נִסִּיּוֹת,
שפע חדש החל להתגלות בכל רבדי המציאות.
העסק שלי משך תנועה מרחיבה כלכלית ופנימית ללא מאמץ מרוקן.
האיש שלי התעורר עוד ועוד לעבודה הזכרית שלו והתחיל להעניק לי הרבה יותר.
עברנו לבית נעים וגדול (ובדיוק מחפשים את הבית הבא..)
אבל העיקר בעיניי היה ויהיה - החוויה שבתוכי
הריפוי שבשחרור המאבק לנסות להשפיע על העולם
ו ה ה י ז כ ר ו ת
שמה שאני כמהה לו מבקש אותי
וכשאני מסכימה להפסיק לנסות לחקות את האור
ושבה לכלי
ה׳, המציאות, העולם - משתפים פעולה
וממלאים אותי
🤍
